התוכנייה
מחירון
מאת: סיון פלג אנה ישבה על הקרקע הבוצית מול הקבר. בהתה בעיניים חלולות באותיות שעל המצבה. השעה הייתה כבר מאוחרת אבל הירח לקח לו את הזמן… עוד כמה דקות של שמי דמדומים ניתנו לה בחסד ביום המיוחד הזה – יום …
ההחלטה
מאת: נועם מלכה את מתעוררת בחדר בלי לזכור דבר על עברך, על עצמך ועל המקום בו את נמצאת. אפילו את שמך את לא יודעת, לא לדבר על גילך או מוצאך. ליבך דופק בעוצמה. 'אחת…שתיים…שלוש' קצב נשימותיך מתחיל להתייצב . את …
ציפורי חופש
מאת: אשיה עוגן במשך כל חיי, הפצירו בי הוריי להתרחק מהחומה הגדולה, שמפרידה בין ארצות השמיים. הם אמרו שמחוץ לגבולות גן עדן שוכנות מפלצות, שהם קוראים להן "שדים". אנחנו, המלאכים, צריכים לשמור מהם מרחק. כשהייתי קטנה, שאלתי את אבי ואת …
האומנית והנואם
מאת: מיכאל אלבוים "אני אקח את זה, בבקשה," אמר הנציג למוכר הסושי כשהוא מצביע על מנה גדושה בבטטה ואבוקדו מבעד לזכוכית. הוא עשה את דרכו הביתה מהעבודה השנייה שלו, נציג קשרי לקוחות של חברת טלפונים, כשבידו האחת מנת הסושי ובשנייה …
כל סוף הוא התחלה חדשה
מאת: נוי בן שדה נמאס לי להיות מחוברת למכונות. הריחות בבית החולים, האווירה, אלה כבר לא מפריעים לי, התרגלתי אליהם. אבל הצורך התמידי שלי במכונות בכל רגע נתון בשביל להמשיך לחיות? אליו אף פעם לא התרגלתי, ונמאס לי להיות מוקפת …
הנעליים של ארטמיס
מאת: גרייסון אגתה וויג -1397, צרפת- אליסה בהתה בשמיים. ואז הסתכלה למטה, לגן. עצים ירוקים ופרחים בכל הצבעים. אילו רק יכלה לצאת החוצה… לפחות לגן הארמון! אבל מאז שהייתה בת 14 הוריה אסרו עליה לצאת החוצה. והכל בגלל הכתר המטופש …
משיב הזיכרונות
מאת: בת-עין גלבר 'הזקן' מצא אותי במדבר, שוכב על החול, לאחר שקרסתי לשם בבכי. הייתי מפוחד כולי, ורדוף חזיונות, ובעיקר- נטול זיכרון. כזו היא השפעת מדבר חָהרְ על הולכיו- בתחילה נסבל, חם ויבש כמו כל מדבר אחר. בהמשך החום נהיה …
מיRה
מאת: גל יונגלסון "וזהו?" שאלתי. "אחר כך זה יהיה כמו דף חדש?" "לא, ממש לא כמו דף חלק. דף חלק לעולם לא יהיה לך. זה יהיה יותר כמו דף שכתבו עליו, ואז עשו ממנו כדור וזרקו אותו לפח, ואז הוציאו …
לחפון את העולם בידיים
מאת: רבבה שץ שירה ישבה מול המסך ובהתה בטוויטר. טוב שיש אתרים שאין צורך לרפרש, חשבה. הם מודיעים לך על השנייה שבה ציוץ חדש יוצא לחלל היקום. קול אירוני בירכתי מוחה לחש לה "זה מה שהם רוצים שתחשבי, המתכנתים של …
יום אחד
מאת: גיל פלקון בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. היום הראשון של הלימודים היה מזיע, אך נעמה לא משכה מעלה את שרוולי הסריג הארוך שנדבק לעורה, ולא שחררה את רצועות התיק שנדמו לחרוך את כתפיה בעוד שהשפילה את …