מאת: שי פסטרנק אני מת על כנס עולמות. לא מוכן להפסיד אותו בשביל שום דבר. יתהפך העולם – אני מגיע. תמיד. לכל היומיים. ביום אביבי בפסח תשע"ז, קמתי ממש ממש מוקדם, התגלחתי טוב טוב (כדי שאוכל להדביק אחר כך את …
מאת: שי פסטרנק אני מת על כנס עולמות. לא מוכן להפסיד אותו בשביל שום דבר. יתהפך העולם – אני מגיע. תמיד. לכל היומיים. ביום אביבי בפסח תשע"ז, קמתי ממש ממש מוקדם, התגלחתי טוב טוב (כדי שאוכל להדביק אחר כך את …
מאת: יותם רשף "ומה כתוב לך על החולצה?" "נירוונה." הזקנה הייתה מבולבלת. הוא שם לב לכך שהיא חופרת במחשבותיה בניסיון להבין את פירוש הכיתוב. כמובן שלא היה לה מושג. האמת שלא היה לו אכפת מכך ממש, הוא אפילו שמח על …
מאת: נועה הורביץ הקדמה – "תצאי החוצה, בואי נשחק." היא אמרה לה בקול שקט, קטן ומתוק, בדיוק כמו הורדים האדומים שצמחו בגינתה. "נשחק? מה נשחק?" היא שאלה אותה בתהייה, אך לא היה לה אכפת כלל וכלל. "זהו המשחק האהוב עליי …
מאת: ספיר גל טפטוף הגשם על החלון מטשטש את העולם שבחוץ, הרעש העדין של הטיפות המוטחות על הגג מחזיר אותי אל ימים רחוקים בהם הייתי אני אחר. אני יושב בנוחיות על הכורסה מתחמם מהלהבה המרצדת של האש הבוערת באח ולוקח …
מאת: מורן קבסו אני מביט בתצלום. גבר בעל פנים רדופים. שיערו המקליש נסוג הרחק ממצחו הרחב, שפתיו סגורות במעין ביטחון עגמומי – ידיעת העתיד שיש בה מן ההשלמה, או שמא אימה נוראית. אני רואה את האימה בעיניו הכהות, הפעורות בשקט, …
מאת: מירון גלבר אם תלך ברחובות העיירה סַלוֹרִין, תפסע בינות לחנויות הפזורות בה ותשאף את ניחוח הלחם הטרי שנאפה במאפיות השונות, תשים לב שבשלב כלשהו יעשו הרחובות לסמטאות צרות, והבתים הנוחים – לבקתות אבן קטנות. במקום זה כבר לא תראה …
מאת: צופית דורי פעם אחת בנובמבר זיו (שם בדוי) היה על רכבת לתל-אביב ובדיוק ספיר שלחה לו וואטסאפ "לך לישון! ;-)" והוא ענה "חחח אני ברכבת. מה איתך?" -"מצוננת ולא נרדמת…לא הדבקתי אותך, נכון?" "הייתי מצונן גם לפני. אולי אני …
מאת: אור זילברמן זה התחיל כמו עוד יממת חלל, חוץ מהעובדה שלא היו מטופלים. לא עשינו מזה עניין. כשיש תרגיל בדרך כלל לא מאפשרים לסגל להתייצב לבדיקות, או להיות חולה. דוקטור כחלילי, שלא רצתה לראות את הפרצוף שלי בקבלת קהל, …
מאת: ציפי בן שלום יצאתי מהספרייה מאוכזבת. הילד שהזמנתי עדיין לא הגיע. הספרנית התנצלה ואמרה שנכון, זה באמת לא בסדר אנשים לא תמיד מחזירים את הילדים בזמן אבל ברגע שהוא יגיע היא תודיע לי, אני הראשונה ברשימת ההמתנה שלו. אז …
מאת: שיר גולדגלס על עץ דובדבן בודד שבשיא פריחתו, באמצע שדה מלא בשלל פרחים צבעוניים עם ריח משכר, גופות התלויות על חוטי זהב דקיקים שנצצו באור השמש, התנודדו מצד לצד, יחד עם זרמי האוויר הצוננים. הגופות, כולן חיוורות כמו סיד, …